רפואה בבולגריה? הביטוח שפתח לכם את הוויזה עוד לא רשם אותכם לסמסטר

השורה שמחליטה אם נרשמתם לסמסטר

כמעט כל משפחה ישראלית שמלווה סטודנט לרפואה לסופיה, לוורנה, לפלבן או לפלובדיב חושבת על הביטוח פעם אחת: לפני הראיון בקונסוליה. אוספים אישור, מתרגמים, מגישים, מקבלים ויזה. סגור.

ואז מגיע ספטמבר, ובדלפק ההרשמה של האוניברסיטה מבקשים את זה שוב.

האוניברסיטה הרפואית בוורנה כותבת את הכלל בלי להתאמץ: ביטוח בריאות כללי בתוקף לשטח בולגריה הוא תנאי לרישום בכל סמסטר. לא פעם אחת בתואר — בכל סמסטר. ובסוף אותו עמוד מופיע משפט עם סימן קריאה: ביטוח בתוקף לשטח בולגריה ולתקופת הלימודים הוא חובה גם לרישום במשרד ההגירה המקומי וגם לשנה האקדמית.

למה סטודנט שמשלם שכר לימוד נשאר מחוץ לקרן

והסיבה לכל זה לא מתחילה בחברת ביטוח. היא מתחילה בשורה שכתובה על הכרטיס שלכם במשרד ההגירה.

משרד הבריאות הבולגרי הגיש לוועדת הבריאות בפרלמנט עמדה שמפרקת את סעיף 83 לחוק הבריאות לקבוצות. יש קבוצה שמקבלת טיפול רפואי בתנאים ובסדר שחלים על אזרחים בולגרים: זרים עם היתר שהייה ארוכת-טווח (дългосрочно) או קבועה (постоянно), בעלי מעמד פליט, מעמד הומניטרי או מקלט, מי שקיבל הגנה זמנית — וסטודנטים ודוקטורנטים זרים במוסדות להשכלה גבוהה בבולגריה שהתקבלו במסלולים שהחוק מונה במפורש.

ויש קבוצה אחרת. זרים שמחזיקים בשהייה מתחדשת (продължително), בשהייה קצרה או שעוברים במעבר — לפי אותו מסמך, משלמים את שווי הטיפול הרפואי שניתן להם לפי מחירוני המוסדות הרפואיים.

סטודנט ישראלי שמשלם שכר לימוד מגיע כמעט תמיד לקבוצה השנייה: ההיתר המתחדש הוא ההיתר שלו. גם סעיף 33 לחוק הביטוח הבריאותי, שמונה את המבוטחים בחובה בקרן הבריאות הלאומית, מגיע אל הזרים רק במעמד ארוך-הטווח או הקבוע.

אוניברסיטת UNWE בסופיה מתרגמת את זה לשפה של מנהלת סטודנטים: מי שהתקבל לפי החלטות מועצת השרים 103/1993 ו-228/1997 מבוטח דרך האוניברסיטה עד גיל 26 אם אינו עובד, ו"שאר הסטודנטים הזרים אינם מבוטחים בבריאות דרך UNWE". אוניברסיטת וורנה אומרת את אותו דבר בשתי מילים — סטודנטים זרים מבטחים את עצמם.

מה הקונסוליה בודקת

במסמך הקונסולרי של משרד החוץ הבולגרי לוויזה D, הביטוח הוא פריט מספר חמש ברשימת המסמכים, והוא מנוסח בפירוט: פוליסה לכל תקופת השהייה, מחברת ביטוח שמחזיקה ברישיון לעסוק בביטוח בשטח האיחוד האירופי, בסכום כיסוי מינימלי של 30,000 אירו. הפוליסה צריכה לכסות את כל עלויות ההחזרה הביתה, וגם טיפול רפואי דחוף ואשפוז דחוף, לתקופת השהייה.

שתי שורות נוספות מאותה רשימה שווה להכיר מראש: הדרכון צריך תוקף של 18 חודשים לפחות ושני עמודים ריקים, וכל המסמכים מתורגמים לבולגרית ומאומתים. סטודנט באוניברסיטה מצרף גם אישור קבלה ללימודים בבולגריה ממשרד החינוך והמדע ואישור מהמוסד על הסמסטר שאליו נרשם.

בעמוד הרשמי של משרד החוץ מופיע גם משך השהייה. ויזת D רגילה היא עד שישה חודשי תוקף עם זכות שהייה של עד 180 יום, אבל למי שמבצע מחקר מדעי או לומד בתוכנית של עד שנה אקדמית, וכן לסטודנטים מתמחים ומתמחים בהכשרה, אפשר להנפיק ויזה בתוקף של עד שנה ובזכות שהייה של עד 360 יום. ובאותו עמוד כתוב גם שהוויזה מבוטלת ברגע שרשויות הפיקוח מנפיקות את היתר השהייה — כלומר הוויזה היא דלת, לא מעמד.

מתחילים רפואה בבולגריה? כתבו לנו בוואטסאפ באיזו עיר ובאיזו אוניברסיטה, מתי אתם נוחתים, לכמה זמן הוויזה, ואם יש מצב רפואי או תרופה קבועה. נעבור איתכם על מה שצריך להופיע באישור כדי שהקונסוליה, האוניברסיטה ומשרד ההגירה יראו את מה שהם מחפשים.

חמישה ימים, שלושה חודשים, וארבעה-עשר יום

בשבועות הראשונים בבולגריה מתרוצצים שלושה מועדים שונים, ואף אחד מהם לא מזכיר לכם את עצמו.

אוניברסיטת הכלכלה בוורנה, שמסבירה את הליך ההגירה בפירוט, כותבת שאזרח מחוץ לאיחוד נדרש להירשם במשרד ההגירה בוורנה בתוך חמישה ימים מההגעה לבולגריה, ושעליו להגיש בקשה לכרטיס היתר שהייה לפני שוויזת ה-D פגה. הכרטיס ניתן לתקופה של 6 או 12 חודשים ומתחדש בכל פעם עד שהלימודים נגמרים. באותו עמוד גם כתוב מה קורה למי שמאחר: עיצומים כספיים או גירוש.

הדרישה הביטוחית שם מנוסחת אחרת מזו של הקונסוליה. אוניברסיטת הכלכלה מבקשת ביטוח בריאות בולגרי בכיסוי מינימלי של 30,000 אירו או 60,000 לב, לתקופת התוקף של הכרטיס, ומציינת שאפשר לקנות את הביטוח החדש או המוארך בבולגריה לצורך הבקשה. בפלבן הפריט ברשימת משרד ההגירה הוא "כרטיס ביטוח בריאות אירופי מתורגם או ביטוח בריאות", ומי שמגיש בפעם הראשונה מצרף גם תעודת יושר עם אפוסטיל ותרגום לבולגרית, ואישור מבנק מקומי על חשבון שנפתח עם הסכום שהופקד.

העמוד של האוניברסיטה הרפואית בוורנה מוסיף את הפרטים הקטנים שאוכלים יום שלם: הרישום הראשון מוגש בתוך שלושה חודשים מהכניסה לבולגריה, עם חוזה שכירות מאושר בנוטריון והצהרת בעל הדירה, הצהרה נוטריונית על אמצעי קיום ואישור רישום לסמסטר. החידוש מוגש לא יאוחר מ-14 יום לפני שההיתר פג, ואיתו עותק של הביטוח לתקופת השהייה.

והאגרות באותו עמוד עדיין נקובות בלב: 7 לב על הבקשה ו-18 לב על הכרטיס בהליך רגיל בהרשמה הראשונה, ובחידוש 100 לב לשהייה של עד שנה ועוד 45 לב בהליך של 30 יום, 90 לב בהליך של עשרה ימים או 225 לב בהליך מהיר של עד שלושה ימי עבודה. מאז תחילת 2026 בולגריה בתוך גוש האירו, והשער הקבוע שמפורסם בפורטל הממשלתי הוא 1 אירו = 1.95583 לב — כך שה-225 לב של ההליך המהיר הם כ-115 אירו. כדאי לקרוא את הסכומים בעמודים האלה עם המחשבון פתוח, כי לא כל עמוד עודכן.

מי מוציא את הכסף בדלפק

יש עוד הבדל בין הפוליסות, והוא לא כתוב בשום דרישה רשמית — אבל הוא זה שמורגש.

אוניברסיטת סופיה מסבירה לסטודנטים מחוץ לאיחוד שעליהם להסדיר את מסמכי הביטוח בארץ המקור, ואז כותבת במפורש: לפי כללי הבריאות בבולגריה, סטודנטים זרים משלמים על כל ביקור רפואי ועל כל עזרה רפואית, ואת העלויות מחזיר להם המבטח אחרי שהם חוזרים. זה בדיוק מה שסעיף 83 אומר בשפה חוקית, רק שכאן זה מנוסח כהוראה מעשית לסטודנט בן 19 שמגיע למרפאה.

ולכן, חוץ מהסכום שכתוב בפוליסה, כדאי לשאול מי מוציא את הכסף ראשון. למי שיש הורים בארץ שיכולים לכסות חשבון ולהמתין להחזר, מסלול ההחזר עובד בסדר. למי שגר על תקציב חודשי צפוף, או שהחשבון מגיע מאשפוז ולא מביקור רופא, היכולת לשלם בכרטיס של המבטח על המקום היא הבדל אמיתי — ולכן שווה לבדוק מה הפוליסה שאתם שוקלים עושה בפועל בקופה של בית החולים, לא רק מה כתוב בתקרה.

ולמה פוליסת נסיעות לא מחזיקה תואר

הרבה מתחילים מהפוליסה המוכרת מהחופשות, וזה הגיוני לשבועות הראשונים. הגבול שלה כתוב בתעריפון: בפספורטכארד נסיעה בגילאי 19–60 מוגבלת ל-180 יום. בשביל שש שנות רפואה זה לא מספיק, וגם לא בשביל כרטיס היתר שמתחדש כל שנה.

לסטודנטים יש מסלול נפרד. לפי העמוד הרשמי של החברה, פוליסת הסטודנטים היא פוליסה לשנה ב-549 דולר, עם אפשרות חידוש עד סוף תקופת הלימודים ועם תוספות של ספורט חורף וספורט אתגרי. פוליסה שנתית שמתחדשת מסתדרת עם כרטיס שגם הוא מתחדש — אבל לפני שמגישים אותה, בודקים שהאישור אומר במילים את מה שבולגריה מבקשת לראות: הסכום, התאריכים, תוקף לשטח בולגריה, החזרה הביתה ואשפוז דחוף.

מי שבדיוק מתלבט בין מדינות ימצא שהכללים לא דומים בכלל: ברומניה הקו עובר בגיל 26, בפולין הביטוח הציבורי נחתם רק בסניף מקומי ואינו רטרואקטיבי, וכל המדינות מרוכזות בעמוד הסטודנטים שלנו ובמדריך לפי מדינה. ולהורים ששוקלים לעבור לסופיה בעצמם, האמנה בין ישראל לבולגריה דווקא מסדרת פנסיה ולא בריאות — פירטנו את זה בנפרד.

בולגריה היא שלוש שעות טיסה מתל אביב, וזה מה שמשטה בכולם: קל לחשוב שבמרחק כזה אפשר "לסדר דברים בדרך". אבל הדלפק בוורנה לא מכיר את המרחק, הוא מכיר רק את התיקייה. את הטיסה הראשונה אפשר לבטח בכמה דקות, ואת מה שבא אחריה כדאי לסגור לפני שנרשמים לסמסטר הראשון.