עוברים לסופיה? האמנה עם בולגריה מסדרת לכם פנסיה — את הרופא היא משאירה בחוץ

שלוש שעות טיסה, ושלוש דרגות של מעמד

בולגריה הפכה ליעד רילוקיישן ישראלי שקט אבל אמיתי: חברות שפותחות משרד בסופיה, עצמאים שמעבירים לשם את החברה, זוגות צעירים שגילו שדירה בעיר בירה אירופית עולה כמו שכירות בפתח תקווה. הטיסה קצרה, המחירים נוחים, ומאז ינואר 2026 אפילו המטבע מוכר — בולגריה עברה לאירו, בשער קבוע של 1.95583 לב לאירו.

ואז מגיעים לרופא, ומגלים שהמדינה מסדרת את התושבים שלה בשלוש דרגות מעמד — ולעברית הן נשמעות כמעט זהות. יש продължително пребиваване, היתר השהייה הראשון שמתחדש; יש дългосрочно, מעמד ארוך-טווח שמגיע אחרי שנים של שהייה חוקית; ויש постоянно, שהייה קבועה. בעברית כולן "שהייה ממושכת". בחוק הבולגרי הן לא אותו דבר בכלל, ובדיוק שם נקבע אם מערכת הבריאות הציבורית פתוחה בפניכם.

הקרן הלאומית, ומי בכלל נכנס אליה

סעיף 33 לחוק הביטוח הבריאותי מונה את מי שמבוטח בחובה בקרן הבריאות הלאומית — НЗОК, המקבילה המקומית לקופת חולים ממלכתית. ברשימה נמצאים אזרחים בולגרים, פליטים, סטודנטים זרים במסלולים מסוימים — ומבין הזרים: אלה שקיבלו מעמד שהייה ארוכת-טווח או קבועה, אלא אם אמנה בינלאומית קובעת אחרת. היתר השהייה הראשון, זה שרוב הישראלים מחזיקים בשנים הראשונות, פשוט לא מופיע שם.

ומה כן קורה לו? סעיף 83 לחוק הבריאות עונה בלי להתאמץ: זרים שנמצאים בשהייה ממושכת, קצרה או במעבר משלמים את שווי הטיפול הרפואי לפי מחירי המוסדות הרפואיים. לא השתתפות עצמית, לא תעריף מבוטח — מחירון.

עוברים לבולגריה בחודשים הקרובים? כתבו לנו מי נוסע, לאיזו עיר ובאיזה מעמד — ונחזור אליכם עוד לפני הטיסה עם מה שצריך לסגור במקרה שלכם, ומה אפשר להשאיר לאחר כך.

האמנה שיש לנו — וסימן הקריאה שבתוכה

כאן בולגריה שונה מכל יעד רילוקיישן אחר כמעט. לישראל יש איתה אמנת ביטחון סוציאלי, בתוקף מ-1.9.2009, והיא עושה דברים ממשיים: מונעת כפל תשלום דמי ביטוח, ומסדירה קצבאות אזרח ותיק, שאירים, נכות, נפגעי עבודה ודמי לידה — כולל צירוף תקופות ביטוח שנצברו בשתי המדינות. מי שנפגע בעבודה בבולגריה בעודו תושב ישראל יכול לקבל את הוצאות האשפוז מהמוסד לביטוח סוציאלי הבולגרי ולתבוע קצבת נכות מעבודה.

ואז, בעמוד החמישי של חוברת ההסברה הרשמית של תחום קשרי חוץ בביטוח הלאומי, מופיעה שורה אחת עם סימן קריאה: "האמנה אינה חלה על חוק ביטוח בריאות ממלכתי!" ומיד אחריה ההסבר — כל עוד אתם תושבי ישראל וגרים בבולגריה, אתם מחויבים להמשיך לשלם דמי ביטוח בריאות לביטוח הלאומי בישראל, גם אם אתם משלמים דמי ביטוח בריאות בבולגריה.

קראו את זה שוב. על דמי הביטוח הלאומי האחרים יש באמנה מסלול מסודר למניעת כפל — לשכיר שנשלח מהארץ יש פטור בבולגריה לתקופת הצבה של עד 60 חודשים, ומי ששילם שם כתושב ישראל יכול להגיש אישורים רבעוניים ולקבל החזר בארץ. על דמי הבריאות אין שום הסדר כזה. משלמים בשני המקומות, ומקבלים שירות במקום אחד. כאן פירקנו את החשבון הזה — למה כדאי להמשיך לשלם בארץ בכל זאת, ומה בדיוק זה שומר לכם.

מה הקונסוליה כבר דורשת מכם

העניין הוא שבולגריה לא משאירה את זה לשיקולכם. בטופס הדרישות של ויזת D — ויזת השהייה הממושכת — משרד החוץ הבולגרי כותב שלקבלת היתר השהייה על המבקש להציג דיור, ביטוח בריאות וביטוח סוציאלי חובה, ואמצעי קיום שאינם נופלים משכר המינימום או מקצבת המינימום הבולגרית לתקופת השהייה, בלי להזדקק למערכת הסיוע הסוציאלי. בבקשה הראשונה נוסף גם תעודת יושר מהמדינה שאתם אזרחיה.

ועוד פרט שמפתיע אנשים: הראיון בקונסוליה הוא חובה, ובמסמך הרשמי כתוב שחריגים אינם מותרים. הוויזה עצמה מונפקת לתוקף של עד שישה חודשים עם זכות שהייה של עד 180 יום, ולמסלולים מסוימים — חוקרים, סטודנטים, מי שנשלח על ידי מעסיק זר — עד שנה ועד 360 יום.

שימו לב למה שיוצא מזה: בולגריה מבקשת מכם ביטוח בריאות כדי לתת לכם את ההיתר, ואת הקרן הציבורית שלה היא בכל זאת לא פותחת לכם. בקונסוליה לא יסבירו לכם את הפער הזה; שם רק בודקים אם המסמך בתיק. ביטוח בריאות בינלאומי לרילוקיישן נכתב בדיוק לשנים האלה — רופא משפחה, מרשמים, מעקב הריון, ולא רק מיון.

1.48 אירו, ולמה המספר כל כך מוזר

דווקא המספר הזה מספר את כל הסיפור. ישראלי שהגיע למעמד שמכניס אותו ל-НЗОК משלם השתתפות עצמית של 1.48 אירו לביקור אצל רופא או רופא שיניים, ו-0.51 אירו אם יצא לפנסיית זקנה — לפי החלטת מועצת השרים מ-2012, בפרסום של הקרן מ-5.3.2026. המספר מוזר כי הוא תרגום: 2.90 לב, מומרים בשער הקבוע. מעבר לאירו לא שינה את הסכום, רק את המטבע שבו גובים אותו.

ומי שלא שם? הוא לא משלם 1.48 אירו. הוא מקבל חשבון, ובמחירי מוסד רפואי — ולילה אחד במחלקה בסופיה כבר לא נראה כמו המספר הקטן הזה.

מה שבאמת צריך להחליט לפני הטיסה

למי שעובר לשנה־שנתיים עם חברה בולגרית חדשה, השאלה היא מי מכסה את התקופה שבה אתם לא בקרן ולא בקופה — וביטוח בריאות בינלאומי הוא התשובה הרגילה. למי שנשלח על ידי מעסיק ישראלי ונשאר תושב ישראל, לפעמים כבר יש פוליסת מעסיק, והשאלה היא מה היא לא מכסה ומי מכוסה בה חוץ מכם. ולמי שנוסע קודם לשבועיים לחפש דירה, ביטוח נסיעות רגיל הוא הכלי הנכון לאותם שבועיים — ולא לחיים שאחריהם. הגבולות של פוליסת נסיעות מוגדרים בתעריפון: עד 180 יום לנסיעה בגילאי 19–60, עד 90 יום בגילאי 0–18 ו-61–75.

את השאר אף כתבה לא תחליט במקומכם — איזה היתר תקבלו בפועל, מי במשפחה נוטל תרופה קבועה, אם הילדים נרשמים לבית ספר בולגרי, ואם החברה בארץ נשארת פעילה. תתקשרו עם התאריכים והרכב המשפחה ונעבור על זה יחד, בזמן שעוד אפשר לשנות דברים.