מדלל דם הוא אחד המקומות שבהם שלוש החברות לא מסכימות בכלל. בתעריפון נובמבר 2025 של פספורטכארד, "קומדין/אספירין" מופיע ברשימת המצבים הפטורים מהרחבת מצב רפואי קיים עד גיל 70 — אבל רק למאובחן במחלה אחת בלבד, ועם ההסתייגות המפורשת "כתרופה בודדת, לא אחרי מחלה חסימתית"; התרופות החדשות יותר אינן נקובות שם בשם. בהראל, רשימת הפטור בשאלה 2 בטופס ההצעה כוללת לחץ דם, כולסטרול ובלוטת התריס — ומדללי דם אינם בה, ולכן התשובה היא "כן", ולפי הטופס עצמו מי שאינו נופל לרשימת מכתב הרופא נדרש לרכוש את הרחבת ההחמרה (4.05 דולר ליום בגילי 18–50 ועד 15 דולר בגילי 76–85). בהפניקס, "בעיות קרישה" היא משבצת נפרדת בשאלה 3.1 בשאלון הבריאות. רשות התעופה האזרחית הבריטית כותבת שסיכון הפקקת עולה בנסיעה של מעל ארבע שעות, ושהסיכון המוחלט במחקר Wright היה אחת ל-4,656 טיסות כאלה. נכון ל-23.10.2026.
הרשימה שעוצרת בקומדין
את רשימות הפטור בביטוח נסיעות אף אחד לא קורא, והן קובעות אם תשלמו תוספת או לא. בתעריפון נובמבר 2025 של פספורטכארד יש רשימה כזאת — מצבים שלא מחייבים הרחבת מצב רפואי קיים עד גיל 70, למאובחן במחלה אחת בלבד: יתר לחץ דם, שומנים בדם, תת-פעילות בלוטת התריס, צרבות וכיב קיבה, פסוריאזיס, ערמונית מוגדלת, מיגרנות — ובתוכם, בשורה אחת, קומדין/אספירין.
קומדין רשום שם בשמו המלא. אליקוויס, קסרלטו ופרדקסה — התרופות שרוב הישראלים שמתחילים טיפול נוגד קרישה היום מקבלים — לא נקובות באותה רשימה בשם.
זה לא בהכרח אומר שהן מחוץ לפטור, ואנחנו לא מתרגמים ניסוחים כאלה בניחוש. זה כן אומר שמי שלוקח אחת מהן ומסתמך על "ראיתי שמדלל דם פטור" מסתמך על שורה שלא כתובה. את השאלה הזאת מפנים לחתם לפני הרכישה, בכתב, ולא למוקד התביעות אחרי.
מה מסתתר בסוגריים
הסוגריים באותה שורה הם כל הסיפור: "כתרופה בודדת, לא אחרי מחלה חסימתית". שני תנאים, ושניהם נופלים בדיוק על מי שחושב שהוא בתוך הפטור.
תרופה בודדת. קומדין לבד — בסדר. קומדין ועוד כדור ללחץ דם, גם אם שניהם ברשימה וגם אם שניהם מאוזנים עשר שנים — שתי אבחנות, והרשימה כולה מוגדרת כחלה על "מאובחנים במחלה אחת בלבד".
לא אחרי מחלה חסימתית. זאת ההסתייגות המשמעותית יותר, והיא הופכת את ההיגיון שלנו על הראש: לא התרופה קובעת, אלא מה שקרה לפניה. אספירין שניתן כמניעה הוא דבר אחד. אותו אספירין בדיוק אחרי פקקת, אוטם או אירוע מוחי — האירוע הוא המצב הרפואי הקודם, והתרופה היא רק הסימן שלו. ובעמוד המחירים הרשמי של פספורטכארד יש גם סעיף רחב בהרבה ברשימת המצבים המיוחדים: כל מצב רפואי שבגינו טופל המבוטח בשלושת החודשים שקדמו למועד תחילת הביטוח או ליציאה, המוקדם מביניהם. כדור יומי הוא טיפול.
בהראל ובהפניקס אין פטור בכלל — יש משבצת
בשני המקומות האחרים התמונה ברורה יותר, ופחות נוחה.
בטופס ההצעה של הראל, מתחת לשאלה 2 — תרופות קבועות בחצי השנה האחרונה — יש שורה דקה שמונה את מה שאין צורך לסמן עליו "כן": ויטמינים, אלרגיה, גלולות, כולסטרול, בלוטת התריס, קשב וריכוז, לחץ דם, שינה, צרבות, ערמונית, מיגרנות. מדללי דם לא שם. ומה שקורה אחרי "כן" כתוב באותו עמוד: מי שהטיפול שלו נובע מדיאליזה, ממחלת דם עם עירויים, מסרטן בטיפול פעיל, ממחולל חמצן ועוד — נדרש למכתב רופא עדכני; מי שלא נופל לרשימה הזאת נדרש לרכוש את הרחבת ההחמרה.
בהפניקס, שאלה 3 בשאלון הבריאות בנויה אותו דבר, ורשימת הפטור שלה כמעט זהה — וגם בה אין נוגדי קרישה. תשובה חיובית פותחת את שאלה 3.1, ושם "בעיות קרישה" היא משבצת מסומנת לעצמה, לצד פרפור פרוזדורים ומחלת לב. מי שלוקח מדלל דם בגלל פרפור פרוזדורים מסמן, בפועל, שתיים.
| מחיר הרחבת ההחמרה, ליום | תקרת האחריות | התקופה המרבית להרחבה | |
|---|---|---|---|
| פספורטכארד (תעריפון 11.2025) | 3.5 דולר עד גיל 50, 4.4 ל-51–60, 5.0 ל-61–70 | 350,000 דולר | מגיל 71 ההרחבה כלולה במחיר הבסיס |
| הראל (תעריפון דרכון First Class) | 4.05 דולר לגילי 18–50, 5.00 ל-51–60, 6.25 ל-61–65, 6.50 ל-66–70, 9.00 ל-71–75, 15.00 ל-76–85 | 350,000 דולר, בתוך גבול ההוצאות הרפואיות ולא בנוסף לו (סעיף 16.2) | 45 יום עד גיל 60; 30 יום ל-61–70; 15 יום ל-71–80; 10 ל-81–85 (סעיף 16.1.3) |
| הפניקס (פוליסת SMART TRAVEL) | לפי החיתום אחרי השאלון | עד 500,000 דולר בפרק 19; 350,000 דולר בפרק 20, "מצב רפואי קודם מיוחד" | 30 יום עד גיל 80; 15 יום מעל 80 (סעיף 1.10.2) |
הטור הימני הוא זה שמפתיע. אדם בן 73 שמתכנן שישה שבועות אצל הילדים בטורונטו יקבל בהראל כיסוי החמרה לחמישה-עשר יום בלבד, אלא אם אושר אחרת בכתב — והשבועות שאחרי זה נשארים בלי אותו רובד. את ההבדלים בין שלוש החברות ברובד הבסיס פירטנו בהשוואת פוליסות ביטוח הנסיעות.
לוקחים מדלל דם וטסים בחודשים הקרובים? שלחו לנו בוואטסאפ את שם התרופה, מאיזו סיבה היא ניתנת, ולאן ולכמה זמן אתם טסים. נעבור איתכם על השאלון של כל חברה ונראה איפה הפטור חל ואיפה לא, לפני שמשלמים.
ארבע שעות, ואחת ל-4,656 טיסות
ויש כאן גם את השאלה ההפוכה. מי שלוקח מדלל דם לוקח אותו בדיוק בגלל מה שטיסה ארוכה עושה לרגליים, וכדאי לדעת מה אומרים על זה גופים רשמיים.
רשות התעופה האזרחית הבריטית, בהנחיות שלה לרופאים בנושא מחלות דם, כותבת שפקקת ורידים עמוקה אינה מסוכנת בפני עצמה, אבל סיבוכי התסחיף הריאתי עלולים להיות מסכני חיים. הגורם המכריע לדבריה הוא חוסר התנועה, והסיכון עולה בנסיעה של מעל ארבע שעות. הסיכון המוחלט, לפי מחקר Wright שמצוטט שם, היה אחת ל-4,656 טיסות ארוכות מארבע שעות. בין גורמי הסיכון שהיא מונה: גיל מעל 40 וגלולות למניעת הריון.
באותו מקום היא גם לא ממליצה על אספירין כמניעה — לשיטתה הסיכון מתופעות הלוואי גובר על התועלת נוגדת הקרישה האפשרית — ומציעה במקומו גרבי לחץ, קימה והליכה בתא ותרגילי רגליים. ריכוז ההנחיות בספר הצהוב של ה-CDC מוסיף את הקנה מידה: בטיסות של פחות מארבע שעות הסיכון לפקקת תסמינית הוא זניח, רוב המקרים שקשורים לנסיעה קורים בשבוע-שבועיים הראשונים, הסיכון חוזר לבסיסו תוך שמונה שבועות, ובין 75% ל-99% ממי שחווה פקקת שקשורה לנסיעה היה עם גורם סיכון מוקדם אחד לפחות.
אחרי אירוע קרישה: שבועיים של המלצה, שבעה ימים של פוליסה
כאן נפתח הפער שבאמת עולה כסף, והוא בין לוח הזמנים הרפואי ללוח הזמנים של הפוליסה.
בספר הצהוב מצוטטים שני לוחות זמנים. לפי עקרונות IATA משנת 2020, נוסע אחרי פקקת ורידים ברגל יכול לטוס כשהוא ללא תסמינים ומיוצב על נוגד קרישה, ואחרי תסחיף ריאתי — לאחר חמישה ימים לפחות, בתנאי שהטיפול מיוצב ורמת החמצן תקינה באוויר החדר. ה-British Thoracic Society, בהנחיה משנת 2022, מדברת על דחיית הטיסה בשבועיים מיום האבחנה.
ועכשיו הצד הביטוחי. מי שאובחן עם פקקת חמישה ימים לפני הטיסה ומחליט לדחות אותה מחפש כיסוי ביטול, ושם הרשימות קפדניות: סעיף 10.2.4 בפוליסת SMART TRAVEL מונה את המצבים הרפואיים שהתגלו בשבעת הימים שלפני תחילת הביטוח ומזכים בביטול — ניתוח או צנתור, דלקת ריאות, התקף לב או שבץ, מחלת הסרטן — ופקקת ורידים אינה שם. מה שכן יכול להתאים הם סעיף 10.2.2, מחלה שבגינה הייתה אשפוז של 24 שעות לפחות באותו שבוע, וסעיף 10.2.3, ביקור במיון או במוקד רפואה דחופה באותם שבעה ימים שבו רופא תיעד שנדרשת מנוחה בבית בתקופה שכוללת את יום היציאה.
פקקת מטופלת היום לרוב אמבולטורית, בלי אשפוז בכלל. לכן התיעוד מהמיון, עם המשפט על המנוחה בבית, הוא לפעמים כל מה שמפריד בין תביעת ביטול שיש לה בסיס לבין כרטיס שהלך.
הקופסה שנשארה במגירה בפראג
ועוד דבר אחד, שקורה הרבה יותר מכל התרחישים הדרמטיים. קופסת הכדורים השבועית נשארת במגירה שליד המיטה במלון, ומתגלה בערב, במדינה אחרת.
מה שהפוליסה עושה שם הוא בדיוק כלום, ולא במקרה: בהפניקס, סעיף 7.14 מוציא במפורש בדיקות שגרתיות ותרופות קבועות שנשכחו או אבדו, וסעיף 7.13 מוציא טיפול שאינו דחוף וניתן לדחותו עד החזרה לישראל. בהראל, סעיף 7.1 מוציא בדיקות שגרתיות ובדיקות סקר וטיפול רפואי שוטף, כולל טיפול תרופתי שוטף. אותו היגיון חל גם על מעקב: בדיקת INR, שבארץ היא עניין של בוקר אחד בקופה, היא בחו"ל טיפול שוטף — כלומר על חשבונכם.
מה שהפוליסה כן נכנסת אליו הוא ההחמרה: דימום, פקקת חדשה או אירוע שמחייב טיפול חירום שלא ניתן לדחות. וגם שם, בהפניקס סעיף 8.1.1 מחייב להודיע למבטח ולחברת הסיוע מיד כשמקרה הביטוח כרוך באשפוז, בלי מספר ימים נקוב, ועם סייג שאם ההודעה המאוחרת מנעה בירור — החבות מצטמצמת. השיחה למוקד נעשית לפני הכניסה למיון, לא בחזרה בארץ עם ערימת קבלות.
למי זה פשוט, ולמי פחות
למי שלוקח אספירין במניעה, בלי אירוע שקדם לו, בלי אבחנה נוספת ולפני גיל 70 — יש חברה שאומרת בשחור על לבן שאין צורך בהרחבה, וזה חוסך גם כסף וגם חיתום.
למי שהתרופה ניתנה אחרי אירוע, למי שלוקח אותה בגלל פרפור פרוזדורים, למי שיש אבחנה שנייה, ולמי שעבר את גיל 70 — ההפרש בין שלוש החברות הוא לא ניואנס: הוא הפרש בתקרה, בתקופה המרבית ובמחיר ליום. בנסיעה של שבוע זה סכום שאפשר להתעלם ממנו. בשישה שבועות, אחרי גיל 70, זה כבר שיקול.
השאלה ששווה לשאול לפני הרכישה היא לא "מה חייבים לסמן", אלא "מה קורה אם האירוע שם יהיה קשור לקרישה" — ואת זה מבררים כשהטיסה עוד רחוקה. מי שהתרופה אצלו קשורה לאירוע לב ימצא את המשך התמונה בביטוח נסיעות עם בעיית לב, ומי שעוד לא מילא שאלון יתחיל באיך עונים על שאלון הבריאות. על אריזה ומלאי כתבנו בתרופות מרשם בחו"ל, שאר המצבים הרפואיים מרוכזים במצב רפואי וביטוח נסיעות, וכשהתמונה ברורה — הרכישה לוקחת כמה דקות.
שאלות שכולם שואלים
אני לוקח קומדין. צריך לרכוש הרחבת מצב רפואי קיים?
תלוי לגמרי בחברה, וזה אחד הפערים הגדולים בין השלוש. בתעריפון נובמבר 2025 של פספורטכארד, קומדין ואספירין מופיעים ברשימת המצבים הפטורים מהרחבת מצב רפואי קיים עד גיל 70 — בתנאי שמדובר במאובחן במחלה אחת בלבד, ושזו תרופה בודדת שלא ניתנת אחרי מחלה חסימתית. בהראל ובהפניקס אין מדללי דם ברשימות הפטור מהצהרה, ולכן התשובה בשאלון היא "כן", והמשך התהליך נקבע בחיתום. השאלה הזאת שווה בירור מול החברה לפני הרכישה, כי בנסיעה ארוכה ההפרש בין התשובות מורגש.
ומה עם אליקוויס, קסרלטו או פרדקסה?
רשימת הפטור בתעריפון פספורטכארד נוקבת בשם "קומדין/אספירין", ולא מונה את התרופות החדשות יותר. אנחנו לא מתרגמים ניסוח כזה בניחוש: זו בדיוק השאלה שמפנים לחתם לפני הרכישה ומקבלים עליה תשובה בכתב. בהראל ובהפניקס השאלה הזאת פחות רלוונטית, כי שם מדללי דם ממילא לא נמצאים ברשימת הפטור מסימון "כן", ואת התמונה קובע החיתום אחרי השאלון.
מה אומרת ההסתייגות "לא אחרי מחלה חסימתית"?
זה החלק שהכי הרבה אנשים מפספסים. אספירין או קומדין שניתנים כמניעה, בלי אירוע שקדם להם, הם סיפור אחד. אותה תרופה בדיוק שניתנת אחרי אירוע חסימתי — פקקת, אוטם, אירוע מוחי — מוציאה אותכם מרשימת הפטור, כי מה שמעניין את החיתום הוא האירוע ולא הכדור. במקרה כזה מדובר כבר במצב רפואי קודם בפני עצמו, והשאלות בטפסים נוגעות גם לניתוח, לצנתור ולאשפוז בחצי השנה האחרונה.
אפשר לטוס בכלל אחרי פקקת ורידים או תסחיף ריאתי?
לפי ריכוז ההנחיות בספר הצהוב של ה-CDC, העקרונות של IATA משנת 2020 אומרים שנוסע עם פקקת ורידים ברגל יכול לטוס כשהוא ללא תסמינים ומיוצב על טיפול נוגד קרישה, ואחרי תסחיף ריאתי — לאחר חמישה ימים לפחות, כשהטיפול מיוצב ורמת החמצן בדם תקינה באוויר החדר. באותו מקום מצוטטת גם הנחיית ה-British Thoracic Society משנת 2022, שמדברת על דחיית טיסה בשבועיים מיום האבחנה. את ההחלטה הסופית על הטיסה עצמה מקבלים הרופא המטפל וחברת התעופה, לא הפוליסה.
אבחנו לי פקקת שבוע לפני הטיסה. הביטול מכוסה?
כאן צריך לקרוא את הרשימה ולא להסתמך על ההיגיון. בפוליסת SMART TRAVEL של הפניקס, סעיף 10.2.4 מונה מצבים רפואיים שהתגלו בשבעת הימים שלפני תחילת הביטוח ומזכים בביטול — ניתוח או צנתור, דלקת ריאות, התקף לב או שבץ, מחלת הסרטן — ופקקת ורידים אינה ברשימה הזאת. שני המסלולים שכן יכולים להתאים הם סעיף 10.2.2, מחלה שבגינה אושפזתם 24 שעות לפחות באותם שבעה ימים, וסעיף 10.2.3, ביקור במיון או במוקד דחוף באותם שבעה ימים שבו רופא תיעד שנדרשת מנוחה בבית בתקופה שכוללת את יום היציאה. כשהטיפול נעשה אמבולטורי ובלי אשפוז, זה בדיוק ההבדל בין תביעה שיש לה בסיס לבין כרטיס שהלך.
כדאי לקרוא גם
על מה הסתמכנו
- UK Civil Aviation Authority — Haematological disorders (guidance for health professionals) · נבדק 23.10.2026
- CDC Yellow Book — Deep Vein Thrombosis & Pulmonary Embolism (air and sea travel) · נבדק 23.10.2026
- הראל — טופס הצעה לביטוח נסיעות לחו"ל First Class (השאלון הרפואי, שאלות 2–4) · נבדק 23.10.2026
- הראל — תעריפון דרכון First Class (עלות הרחבת החמרה של מצב רפואי קודם לפי גיל) · נבדק 23.10.2026
- פספורטכארד — מחירים של פוליסת ביטוח נסיעות לחו"ל (רשימת המצבים הרפואיים המיוחדים) · נבדק 23.10.2026
חשוב לדעת לפני שממשיכים. מידע כללי בלבד — לא ייעוץ ביטוחי, רפואי או אחר. האחריות על השימוש היא על המשתמש. ייתכנו טעויות; חברות הביטוח והתעופה משנות תנאים, ותנאי הפוליסה קובעים. חלק מהתוכן נוצר בסיוע AI ונבדק על ידי בני אדם. לנוסח המלא
המידע באתר הוא מידע כללי בלבד ונועד להעשרה. הוא אינו ייעוץ ביטוחי, רפואי, משפטי, פיננסי או ייעוץ מכל סוג אחר, ואינו מהווה הצעה לרכישת ביטוח או המלצה אישית.
האחריות לכל שימוש במידע, ולכל החלטה שמתקבלת על בסיסו, היא על המשתמש בלבד. לפני כל החלטה מומלץ לקרוא את תנאי הפוליסה המלאים ולהתייעץ עם גורם מוסמך בהתאם למצבכם.
אנחנו משתדלים לדייק ולעדכן, אבל ייתכנו טעויות או אי־דיוקים. חברות הביטוח, חברות התעופה והרשויות משנות תנאים, מחירים ונהלים מעת לעת — ותנאי הפוליסה, החוק והנהלים העדכניים הם שקובעים, לא הכתוב כאן.
חלק מהתוכן באתר נוצר ונערך בסיוע כלי בינה מלאכותית, ונבדק על ידי בני אדם לפני פרסום. אם מצאתם טעות — ספרו לנו ונתקן.