המשאף נוסע בתיק היד, האסתמה נוסעת בהצהרה: ביטוח נסיעות עם מחלת ריאות

המשאף שאף אחד לא סופר

מי שחי עם אסתמה שנים כבר לא חושב עליה כעל מחלה. משאף בבוקר, משאף בערב, ובכיס של המעיל עוד אחד ליתר ביטחון. כשטופס הרכישה שואל "האם יש לכם מצב רפואי קיים?", האצבע כמעט לבד הולכת ל"לא". ודווקא שם נקבע אם התקף באמצע לילה בפראג ייגמר בחשבון של בית חולים או במוקד שמסדר הכול.

הסיבה כתובה בהגדרות של הפוליסה, ושווה לקרוא אותן מילה במילה. בפספורטכארד (סעיף 1.14) "מצב רפואי קודם" הוא "מחלה שבשלה היה המבוטח בטיפול או בהשגחה בעת צאתו לחוץ לארץ או במשך ששת החדשים שקדמו לצאתו". בהראל (סעיף 1.14 בפוליסת "דרכון First Class") הניסוח מפורש עוד יותר: "מחלה ו/או מצב בריאות בגינו היה המבוטח בטיפול, לרבות טיפול תרופתי".

כלומר, אם יש לכם משאף מניעה יומי, או שקיבלתם מרשם למשאף הקלה בחצי השנה האחרונה, הריאות שלכם נמצאות כנראה בתוך ההגדרה. גם אם אתם מרגישים מצוין. גם אם ההתקף האחרון היה לפני שלוש שנים.

מה קורה בלי ההרחבה

בפוליסה הבסיסית, הכיסוי הרפואי בהראל חל על אירועים "שאינם תוצאה ממצב רפואי קודם". בפספורטכארד יש עוד שורה שנוגעת ישירות למשאף: בסעיף 2.1ג נכתב ש"לא יכוסו תרופות שהמבוטח נוטל לטיפול במחלות כרוניות ידועות לפני תחילת תקופת ביטוח".

המשמעות למי שטס עם אסתמה או COPD בלי הרחבה: נקע בקרסול או קלקול קיבה ייבדקו כרגיל. אבל התקף אסתמה, החמרה של COPD, אשפוז בגלל קוצר נשימה, כל אלה עלולים להיחשב תוצאה של המצב הקודם, ולהישאר על חשבונכם.

לזה נועדה ההרחבה. בפספורטכארד (פרק 10) היא מכסה הוצאות רפואיות "במקרה של החמרה במצב רפואי קודם אשר הוצהר עליו בהצהרת הבריאות", עד 350,000 דולר. בהראל (פרק 16) מדובר ב"שינוי לרעה, פתאומי ובלתי צפוי" של המצב, שהטיפול בו היה הכרחי כטיפול חירום בחו"ל, גם כן עד 350,000 דולר. המילה החשובה כאן היא "הוצהר": ההרחבה מכסה את מה שכתבתם בשאלון, לא את מה שהשמטתם ממנו.

כמה זה עולה, לפי גיל

המחירים האלה נוספים על מחיר הבסיס, ובהראל ההרחבה ניתנת בכפוף לחיתום. דוגמה מהתעריפון של פספורטכארד: בת 45 עם אסתמה שטסה לעשרה ימים באירופה משלמת 30 דולר על הבסיס ועוד 35 דולר על ההרחבה. כלומר 65 דולר, בערך כמו ארוחת ערב אחת בווינה.

ויש פרט שקל לפספס בפוליסת הראל: להרחבה יש תקופה מרבית משלה (סעיף 16.1.3), קצרה מהפוליסה עצמה. עד גיל 60 היא 45 יום מיום היציאה, בגילאי 61–70 היא 30 יום ובגילאי 71–80 היא 15 יום, אלא אם המבטח אישר אחרת. למי שמתכנן חודשיים בדרום אמריקה עם משאף בתיק, זה הסעיף הראשון שבודקים.

"מחלת ריאות" ברשימה של הטלפון

בתעריפון של פספורטכארד יש רשימת מצבים שלא נרכשים אונליין, רק בחיתום מלא דרך המוקד ‎*9912. "מחלת ריאות" נמצאת שם, לצד יתר לחץ דם ריאתי וסיסטיק פיברוזיס. התעריפון לא מפרט אם אסתמה מאוזנת נכנסת להגדרה הזאת או רק מחלות כמו COPD. לכן, למי שיש COPD, חמצן ביתי או אשפוזים בשנה האחרונה, כדאי לתכנן שיחת חיתום כמה ימים לפני הטיסה. למי שיש אסתמה קלה, יכול להיות שהשאלון האונליין יסתדר. את זה עדיף לברר בטלפון לפני התשלום, ולא לגלות בטופס התביעה.

כך עונים על שאלון הבריאות בלי לסגור לעצמכם דלתות. ועוד הערה מהעמוד הראשון של הפוליסה של פספורטכארד: "יש להודיע למוקד שירות הלקוחות על כל שינוי במצב הרפואי טרם היציאה לחו"ל". קניתם פוליסה בספטמבר, ובאוקטובר הגיע התקף והוסיפו לכם סטרואידים? מעדכנים לפני ההמראה.

בתא הנוסעים: 2,000 מטר בלי לזוז מהכיסא

אל על כותבת את זה בטופס הרפואי שלה לרופאים: הלחץ בתא המטוס שקול לגובה של 2,000 עד 2,600 מטר. לרוב הנוסעים זה לא אומר כלום. למי שרמת החמצן שלו כבר גבולית בגובה פני הים, זה ההבדל בין טיסה רגילה לטיסה שצריך לתאם.

מי שטס עם מרכז חמצן נייד (POC) באל על עובר כמה שלבים. הדגם צריך להופיע ברשימת הציוד הרפואי המאושר של החברה. הרופא המטפל ממלא את טופס MEDIF, והטופס נשלח למחלקת MEDA. בצ'ק-אין מציגים מכתב התחייבות חתום. ואת מוקד השירות מעדכנים לפחות 48 שעות לפני הטיסה. אל על מבקשת גם סוללות גיבוי לכל משך הטיסה, כולל עיכובים, ומתאם חשמל אוניברסלי, כי שקעים יש רק בחלק מהמושבים. בטיסה של יותר מ-11 שעות לניו יורק זה חשבון של כמה סוללות, ושווה לשבת עליו ערב לפני, עם המפרט של המכשיר ביד.

מי שצריך חמצן קבוע ואין לו מכשיר משלו יכול לבקש מאל על בלוני חמצן של 2 או 4 ליטר לדקה, בתשלום נוסף. מכשיר CPAP הוא סיפור קרוב עם כללים משלו, ופירטנו אותו במדריך ה-CPAP בטיסה. טסים בחברה אחרת? הכללים שלה שונים, ואת הנוסח העדכני מוצאים בדף הציוד הרפואי באתר שלה.

המשאף, והשש שעות

עכשיו לשאלה המעשית: איפה המשאף טס. התשובה שלנו היא בתיק היד, באריזה המקורית ועם המרשם. הסיבה היא לא רק נוחות. בפספורטכארד, מי שרכש את הרחבת המצב הקודם מקבל כיסוי לתרופות ולציוד רפואי שוטפים עד 500 דולר, כולל ביקור רופא בשביל המרשם (סעיף 10.3). זה קורה רק אם הם אבדו או נגנבו, או אם היו במזוודה שהגיעה באיחור של יותר משש שעות. מזוודה שמגיעה אחרי חמש שעות לא מזכה בכיסוי הזה, וגם שש שעות בלי משאף הן הרבה זמן. איך מכינים את הניירת לתרופות בכל יעד, כולל מדינות שמגבילות כמויות, כתבנו במדריך התרופות לחו"ל.

קוסקו, לה פאס, ואינסברוק בפברואר

יש שני סוגי יעדים שבהם הריאות עובדות קשה יותר: גבוהים וקרים.

גובה. לפי ה-CDC האמריקאי, הסיכון לתחלואת גבהים מתחיל בסביבות 2,450 מטר. קוסקו בפרו נמצאת בגובה של כ-3,350 מטר, ולה פאס בבוליביה בגובה של כ-3,650 מטר. באותה טבלה ה-CDC מסווג אסתמה מאוזנת היטב כמצב שלרוב אין בו סיכון נוסף, ואסתמה לא יציבה כהתוויית נגד. ב-COPD בינונית נדרשת זהירות, ו-COPD קשה מסווגת כהתוויית נגד. זו החלטה רפואית שלכם ושל הרופא, לא של חברת הביטוח. אבל מי שמגיע לקוסקו בטיסה ישירה מלימה, בלי ימי הסתגלות, כדאי שידע מראש מה המצב שלו. מה עוד נכנס לפוליסה בטרק גבוה, כמו חילוץ והרחבת ספורט אתגרי, פירקנו במדריך הטרקים בגובה. לפני טרק אנאפורנה שווה להציץ גם בעמוד נפאל שלנו.

קור. לפי ה-NHS הבריטי, אוויר קר נמנה עם הגורמים שעלולים לעורר תסמיני אסתמה, לצד מאמץ גופני. וסקי הוא בדיוק השילוב של שניהם: מדרון בטירול בשמונה בבוקר, מינוס עשר מעלות, וירידה ראשונה במאמץ מלא. מבחינת הביטוח, מי שגולש צריך את הרחבת ספורט החורף בנוסף להרחבת המצב הקודם. האחת לא מחליפה את השנייה. איך ההרחבה הזאת עובדת הסברנו במדריך הסקי, ועל האזור יש עוד פרטים בעמוד אוסטריה.

מה מבקשים מהרופא לפני שנוסעים

אין טופס אחד שמתאים לכולם, וזה תלוי מאוד בחומרת המצב. למי שיש אסתמה קלה ומאוזנת, בדרך כלל מספיק מכתב קצר באנגלית: האבחנה, רשימת התרופות בשמן הגנרי עם המינונים, ושהמצב יציב. מכתב כזה עוזר גם מול רופא זר וגם בשיחת חיתום. למי שיש COPD, כדאי שיהיו מולכם סיכום הביקור האחרון ותאריך האשפוז האחרון אם היה, כי אלה בדיוק השאלות שעולות בשיחה עם חתם. למי שטס עם חמצן או עם מכשיר, יש את טופס MEDIF של חברת התעופה, שהרופא ממלא ומחתים. ולכל אחד שווה צילום של המרשמים בטלפון, למקרה שהתיק נשאר במונית.

טסים עם משאף, עם COPD או עם מכשיר חמצן? שלחו לנו בוואטסאפ את הגיל, היעד, התאריכים ואילו תרופות אתם לוקחים. נעבור איתכם על שאלון הבריאות, נבדוק אילו הרחבות נוגעות לטיול הזה ואם צריך לקבוע שיחת חיתום.

השאלה שהשאלון לא שואל

השאלון שואל מה יש לכם. הוא לא שואל אם משאף ההקלה ששכב חצי שנה במגירה נחשב "טיפול", ולא אם יומיים של סטרואידים בספטמבר נחשבים "שינוי במצב". ובדיוק על השאלות האלה, שכל אחד עונה עליהן אחרת, נופלות תביעות. אם יש לכם ספק כזה, שלחו לנו אותו לפני שאתם רוכשים, ונבדוק מול נוסח הפוליסה איך הוא נקרא.